נחת השולחן
הלכו תכבוד רבו ותלמידי חכמים חייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר מבשל אביו.
היינו כי אביו ואמו הם בבחי' סיבות רחוקות להמשכת התיקונים הנ"ל כנגד רבו שהוא בבחי' סיבה קרובה לזה. כי ע,H שלומד עמו תורה עי"ז זוכה להמשיך התיקונים הנ"ל בשלימות וע"כ חייב בכבודו ויראתו כנגד שני הבחינות הנ,ל שהם בח'י חכמה ובחי' מלכות כנ"ל וע"כ החולק על רבו כחולק על השכינה וכו'. כי מאחר שהוא מביאו להכיר את בוראו ולהתקרב אליו ית' וע,כ כשפוגם בכבודו כאלו ח"ו פוגם בכבוד השכינה כביכול.
וע,F אסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו. כי הרב והתלמיד הם בחי' חמה ולבנה כמבואר במ"א ולבנה היא בבחי' דלית לה מגרמה כלום כ"א מה שמקבלת מאור החמה בחי' חכמה עליונה בחי' הרב וע,כ אין לו להורות הלכה לפניו כי זה מורה כאלו יש לו איזה כח ואור בפני עצמו שלא ע"י רבו שהוא כנגדו בבחי' חמה בחי' חכמה וע,כ חייב מיתה ע"י שנפרד בזה מחכמת רבו שזה בחי' ימותו ולא בחכמה. וע,כ אסור לתלמיד לקרות לרבו בשמו. כי מה שמו דא חכמה כמובא בזוה,ק וע"כ כשקראו בשמו מורה כאלו השיג כבר בחי' חכמת רבו שזה בחי' שמו וזה פגם גדול כי עיקר בחי' התלמוג בחינת לבנה לידע שאין לו שום השגה כלל בחכמת רבו ולצפות ולייחל בכל פעם לקבל מרחוק איזה בחי' הארה והתנוצצות מאור חכמתו ועי"ז דייקא יוכל לזכות שיהיה בחי' אור הלבנה כאור החמה שזה בחינת מה שארז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כאינו יודע שנאמר והחכמה מאין תמצרא שזה בעצמו כלול גם כן במה שמבואר במאמר הנ,ל שמחמת שאור השכל גדול מאד ע"כ א"א לזכות אליו כ"א על ידי בחי' נו"ן בחי' מלכות בחי' לבנה וכו' היינו כנ,ל. וזה שארז"ל כל המונע תלמידו מלשמשו כאלו מונע ממנו חסד ששרשו בבחינת חכמה כידוע ופורק ממנו יראת שמים שזה בחינת מלכות כנ"ל וכל תלמיד שמזלזל דבר משל כבוד רבו גורם לשכינה שתסלק מישראל.ף כי גורם עי"ז בחי' פירוד ח"ו עד שנתרחקין ממנו ית'. ועל כן אין חולקין כבוד לתלמיד בפני רבו וכו' וכן עוד כמה הלכות שבסימן רמ"ב והכל מבואר ע"פ הנ"ל. ועל כן תלמדיי חכמים פטורים ממס ומכס וכיוצא ואם יש לו סחורה ימכור סחורתו במוקדם לכל. וכל זה כי ע"י תורתו נותנים כח לבחי' מלכות דקדושה להתגבר כנגד בחינת מלכות דסט"א ועל כן ארז"ל כל המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וע,כ ת"ח אין צריכין שמירה ג"כ כי מדת המלכות בעצמה שהיא בחי' שמור שומרת אותם. וע"כ צריכין לקום בפני כל ת"ח ולכבדו אפילו יניק וחכים. כי מאחר שזכה לחכמה שעי"ז נתגלה כבודו ית' על ידי שמכירין ויודעין אותו ית' ע"י השכל והחכמה שיש בכל דבר ע,כ צרייכן לכבדו כי הוא בבחינת כבוד חכמים ינחלו. וכן מצוה לקום בפני מי שהוא בן שבעים שנה. כי אע"פ שבאמת יש שכל נפלא בכל דבר ודבר מהדברים והענינים שעוברין על האדם למאות ולאלפים בכל יום ויום זה בבחי' פרטי פרטיות. אך בכלל יש בכל יום ויום בחי' שכל נפאל שעל ידו צריכין להשיג ולהכיר אותו ית' כפי בחינתו של יום זה והשכל הזה הוא בבחי' שכל הכולל של זה היום שבו נכללין כל בחי' השכליים פרטיים המלובשים בכל דבר שעוברים עליו בזה היום. וזה ברוך ה' יום יום ודרז"ל בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו (ועיין בהמעשה של הז' בעטלירס) אך אפילו כלל בחי' השכל של כל יום הוא בחי' שכל הפרטי נגד השכל הכולל שצריך האדם להשיג בכל שנה ושנה כפי בחינתה וכלל השכל של כל השנה הוא בחי' שכל הפרטי נגד השכל וההשגה שצריך האדם להשיג בכלל ימי חייו שהם שבעים שנה כי שלימות השגת הדעת והחכמה לכל אחד כפי בחינתו הוא ברבות הימים והשנים בבחי' בן חמש למקרא בן עשר למשנה וכו' וזה בחי' למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה וזה בחינת ורוב שנים יודיעו חכמה.
ועל כן מי שזכה למלאות ימיו עד שיהיה בן שבעים שנה אף שהוא איש פשוט צריכין לכבדו ולקום מפניו. כי בחינת השיבה ואריכות ימים שלו נמשך בשרשו מבחי' חכמה העליונה שהיא מקור החיים ואריכות ימים שזה בחי' בישישים חכמה ואורך ימים תבונה. וזה בחי' מה שאר,ל (קדושין דף ל"ג) ר' יוחנן הוה קמי מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקאי דעדו עליה. היינו כי אפילו על ידי הרפתקאות והסיבות שעוברים על הגוים ברבות הימים והשנים יכולים ג,כ הבעלי שכל דקדושה להכיר ולהשיג נפלאות הבורא ית' נמצא שיכול להתגדל כבוד שמים גם עי"ז. וזה בחי' מפני שיבה תקום בחי' בן שבעים ושיבה שזה מבחי' האור החכמה שמשם עיקר החיים ואריכות ימים והדרת פני זקן זה שקנה חכמת התורה אפילו יניק וחכים.
וזה כנגד בחי' עסק התורה, ויראת מאלהיך זה כנגד בחי' מלכות דקדושה ששם מקור היראה בחי' מוראה של מלכות. וזה אני ה'. כי ע"י כל זה נתגלה אלהותו ית' וזוכין לידע ולהכיר אותו ית' ולהתקרב אליו ע"י כל דבר שבעולם כנ"ל: