סימן עה-יברכנו אלקים.

שבת יומא דנשמתין הוא ולא יומא דגופא כמבואר בזוהר הקדוש כי שבת הוא בחינת יראה בחינת וזרחה לכם יראי שמי אלו שומרי שבת. וזה בחינת ירא שבת וכמבואר במקום אחר ועל כן נכנע אז הגשמיות והגופניות של האדם בבחינת גוף קשה פחד שוברו ואז זוכין לשלימות הדיבור גם כן בבחינת ודבר דבר הנאמר בשבת ואז נתבטל הגוף לגבי הדבור דקדושה בבחינת והיו לבשר אחד המבואר בפנים. ועל כן זוכין אז להתפלל בבחינת כל עצמותי תאמרנה וכו' ועל ידי זה נתבררין ונזדככין כל הדמים שבאדם ונכלליןם בתוך הדיבורים הקדושים של תורה ותפלה שיוצאים מהנפש וזה בחי'נת שלים כי נתחברין כל ניצוצי אותיות השבירה שהיו מלובשים בהדמים והיו בבחינת שברים ומחלוקת ועכשיו נשלמו ונתחברו יחד ונעשה שלום ביניהם על ידי שנכללו בתום הדיבורים הקדושים של תורה ותפלה כמבואר בפנים. וזה בחינת שבת שלום וזה בחינת שלימות הנפש שזוכין בשבת. כי הדם הוא הנפש וזה בחינת עליית רגלי הקדושה שעולין בשבת בבחינת אם תשיב משבת רגלך. כי הניצוצות הקדושים הנ"ל הם בחינת רגלין. וכן הדיבורים של תורה ותפלה הן גם כן בחינת רגלין כמבואר בפנים.

ועל כן התקרבות הגאולה תלוי בשמירת שבת כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי על ידי זה נמשך בחינת ועמוד רגליו ביום ההוא וכו' שזה תלוי בבירור ועליית ניצוצות הקדושה בשלימות בבחינת עד דמטי רגלין ברגלין המבואר בוזהר הקדוש ועל כן שבת הוא מקור הברכה כי לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום. שזה בחינת שלימות עליית ניצוצי הקדושה שעולין על ידי שבת כי זה בחינת עושה שלום ובורא את הכל כמבואר בפנים ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו כאלו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. כי זוכה על ידי זה לבחינת ולאמור לציון עמי אתה מה אנא עבדית שמייא וארעא במילולי אף אתם כן. כי גמר שלימות תיקון הבריאה היינו להעלות כל ניצוצי השבירה תלוי בישראל הקדושים והעיקר על ידי שלימות דיבורי תורה ותפלה שזוכין על ידי קדושת שבת כנ"ל וזהבחינת קדושת ענג שבת. כי בכל דבר מאכל ומשתהמלובש בהם ניצוצי אותיות שנפלו ומהם עיקר הענג. אבל בחול אין להניצוצות שלימות עד שנכללין בתוך דיבורי תורה ותפה. אבל בשבת נכללין מיד בתוך קדושת שבת מאחר שהענג ואכילה ושתיה של שבת הוא עצמה מצוה וכמבואר מזה במקום אחר בביאור יותר.

וזה אם תשיב משבת רגלך היינו עליית הרגלין הנ"ל על ידי קדושת שבת. וזה עשות חפצך ביום קדשי שימנע מעשיית חפציו ועובדין דחול שהם מבחינת השבירה. ושבת הוא בחינת עולם התיקון כידוע. וזה וקראת לשבת ענג בחינת ענג שבת שהוא מבחינת הנפש ולא מבחינת הגוף כנ"ל וזה בחינת שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם, ולקדוש ה' מכובד שזה בחינת עליית הרגלין בשלימות בבחינת ומקום רגלי אכבד (ישעי' סמך). גם עיקר הכבוד הוא בהדיבור כמבואר במקום אחר. ודיבורי תורה ותפלה הן בחינת כבוד בחינת שימו כבוד תהלתו ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אין כבוד אלא תורה וזה וכבדתו מעשות דרכיך שלא יפסיע פסיעה גסה לדבר הרשות שלא לפגום בהרגלין. ממצוא חפצך ודבר דבר שלא יפגום בבחינת הדיבור.

וזה אז תתענג על ה ' דא עתיקא קדישא שמשם שורש תיקון השבירה והוא בבחינת שלום רב כידוע. וזה והתענגו על רוב שלום. והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחינת עליית המלכות שהוא בחינת הדיבור בחינת מלכות פה. וזה בחינת כאשר דבר מלך שלטון וכו' וזה שדרשו רבותינו זכרונם לברכה שניצול משיעבוד מלכיות שנאמר ואתה על במותימו תדרוך היינו שאין להם אחיזה ויניקה מבחינת רגלי הקדושה בבחינת הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו. רק אדרבא נכנעין תחת רגלי הקדושה והאכלתיך נחלת יעקב אביך זה בחינת ויבא יעקב שלם בחינת שלימות כל הבריאה בחינת עושה שלום ובורא את הכל כנ"ל שזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך ואמרו שם עוד שמים וארץ לא נבראו אלא בשביל יעקב וכו' לא נבראו הכל אלא בשביל יעקב שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא. וזה שדרשו רבותינו זכרונם לברכה שזוכה לנחלה בלי מצרים היינו כנ"ל. וזה כי פי ה' דבר כי זוכה שדיבורו הוא כביכול בחינת דבר ה' בחינת מה אנא עבדית שמייא וארעא במילולי אף אתם כן וכנ"ל.